בשנת 2008 נמשכה הירידה במספר הנשים הזכאיות לדמי מזונות, כתוצאה מהחקיקה של שנת 2003.
בסוף שנת 2008 היו כ-50 אלף תיקי מזונות פעילים במוסד לביטוח לאומי: כ- 20.4 אלף תיקים של נשים שקיבלו דמי מזונות בתקופה זו וכ-29.6 אלף תיקים של נשים שחדלו לקבל תשלום אך נשאר חוב של בני הזוג.
תשלומי דמי מזונות ממומנים באמצעות התקבולים מבני הזוג החייבים ובאמצעות משרד האוצר.
ב-2008 שילם המוסד לביטוח לאומי דמי מזונות בסכום של כ-414 מיליון שקל חדש. המוסד גבה כ-55% מהתשלומים מהחייבים המסוגלים לשלם, כלומר שהם אינם נמנים בין מי שמצבם לא איפשר להם לשלם את חובם (חייבים שנפטרו, השוהים בחוץ לארץ, אסירים, מי שפשטו רגל או מי שלא היתה להם הכנסה מלבד הגמלה להבטחת הכנסה).
גם בשנת 2008 שיעור התשלומים הממומנים באמצעות בני הזוג החייבים גבוה למדי, כתוצאה מהרחבת פעילות של מחלקת המזונות באיתור החייבים ובנקיטת אמצעים כגון "עיקולים גורפים" של חשבונות בנק, המחייבים את בני הזוג לשלם את חובם.
סך החוב שהצטבר מהפעלת חוק המזונות ב-1972 מסתכם ביותר מ-3.6 מיליארד ש"ח. כ- 30% הוא "חוב אבוד".